טיפול בנוער

ארגז הכלים הטיפוליים שלי בקליניקה מתאים לבני נוער מגיל 12 ומעלה.

בני נוער מקבלים מענה במשברים כגון:

בני נוער שחווים משברים בדינמיקה המשפחתית ביחסי הורים-ילדים או בדינמיקה עם אחים במשפחה, אשר משפיעה על התקשורת התוך-אישית שלהם והבין אישי עם הסביבה.

בני נוער שחוו משברים כגון גרושים או אבדן הורה ממחלה/נטישה.

לעיתים משבר זה כל כך חזק ופוער תהום ריגשי גדול בתקשורת הבין-אישית בחיי היום-יום. בני נוער אילו נוטים להדחיק את חוסר היכולת להתמודד ריגשית עם החוויה שפערה בחייהם יכולת תפקודית תקינה גם אם הם מדחיקים את הקושי ומנסים לתפקד כרגיל, לפעמים אף מסרבים להודות שהם זקוקים לעזרה טיפולית.

הורה שמזהה סמפטומים בהתנהגות ילדו, מומלץ שיעודדו לקבל עזרה חיצונית, אובייקטיבית.

בני נוער שחוו התעללות גופנית או הטרדה מינית. יתכן שחוו חוויה קשה זו בגיל צעיר יותר בין אם בקרב בן משפחה (הורה, אח, קרוב במשפחה המורחבת). הרבה מהם ימנעו מלדבר ולשתף וידחיקו את הסיטואציה לא רק מתוך הקושי לספר אלא כיוון שבזמן הארוע נוצר נתק מוחלט בין הנפש להגוף, דבר היוצר פיצול. הפיצול הזה יוצר בלבול ודיסונאנס בתפקוד היומי. ההשלכות לכך באות לידי ביטוי בדרכים שונות ורבות. כל תפקוד לקוי או חריג יכול לעורר את תשומת לבו של ההורה או כל אדם הקרוב לאותו נער/ה ומומלץ מאוד בעדינות לשוחח ולכוון למפגש טיפולי.

בעקבות המשברים הנ״ל ו/או משברים נוספים, בני נוער רבים יפנימו את הבעיה ומסיבות רבות לא ידברו עליה. לפעמים הם חשים שאין עם מי לדבר, שאף אחד לא יבין אותם. לפעמים נוצרת בושה וקשה להם לבקש עזרה. לעתים גם שיח מכיל וקשוב מצד ההורים לא מאפשר לאותו נער/נערה להיות גלוי עם ההורה או עם עצמו כיוון שלעיתים מה שיצר את המשבר קשור גם לטיב הקשר עם ההורה. לפעמים ההתעללות או ההטרדה נעשת בידי אחד ההורים או בן משפחה ואז הקושי לשתף את ההורה השני גדול שבעתיים.

ישנם בני הנוער הרגישים מאוד למצב הוריהם, נמנעים להעמיס או להכאיב להוריהם, או חוששים מתגובת הוריהם ומזניחים את הצורך האישי שלהם לשתף כדי להמנע מתגובה שעלולה להקשות על אותו נפגע/ת והם נותרים נאלמים בתוך החוויה הקשה ותחושת הבדידות והלבדות רק מתעצמת.

הארועים הנ״ל הם רק חלק מהמקרים המגיעים אלי לקלניקה ועלולים לגרור לדפוסי התנהגות של ביטול עצמי, לריצוי האחר, להתקפי זעם, אכילת יתר או חוסר אכילה, למופנמות, קסיסת ציפורניים, כאבי בטן/ראש, הקאות, קשיי נשימה, ניתוקים, דחינות, חרדה, מצוקה ולתופעות כרוניות. כל זאת ועוד מוביל לחוסר תקשורת תוך-אישית ובין-אישית שהולכת ומצמצמת את הזהות והערך העצמי, מכבה את תחושת החיות והשמחה ומשבשת את התקשורת החברתית הבריאה.

במפגשים הטיפוליים קודם כל אני מאפשרת ליצור יחסי אמון ביני לבין המטופל/ת, שלב מאוד חשוב ומשמעותי בחלק להתהליך, ולאט לאט מתפתחת דינמיקה שמאפשרת לבטוח ולהפתח. להפתח אלי ובמקביל לאפשר למטופל להפתח אל עצמו.

המפגשים מלווים בשילוב של שיחה ובאמצעות אלמנטים ויזואלים ותהליכי גוף:

האלמנטים הוויזואלים המסייעים מאוד בהבנת הרגש הפנימי

שלעיתים הוא מבלבל, סותר, לא ברור או מודחק. הכאוס הריגשי שנוצר מביא לתסכולים ולא פעם לתחושת חוסר אונים, פחד, התקפי חרדה. אותם אלמנטים יצוגיים מהווים גשר להלכי הרוח האילו ומסייעים קודם כל למציאת מרכז פנימי וליצירת מקום בטוח במרחב האישי והבין אישי, ע״מ לאפשר חיבור בין כל החלקים שהתנתקו ויצרו דיסוציאציה.

מתוך החוזקות האילו מתאפשרת התנהלות של נקודות מבט חדשות, המחזקות את הביטחון המחודש בזהות העצמית, ובהחזרת היכולת התפקודית התקינה.

תהליכי גוף מסייעים לשחרר באמצעות הגוף את כל מה שנאגר מתוך החוויות הריגשיות והארועים הקשים. מתוך הגישה המהותית שהגוף אוגר את כל החוויות והרשמים, תהליכי הגוף מסייעים לשחרר את אשר הודחק בתוכו.

למגוון נוסף של טיפולים: